זכאות ידועים בציבור למזונות משקמים

שלא כמו אצל זוג נשוי, זוג של ידועים בציבור יכול לנתק את הקשר באופן מיידי. לעומת זוג נשוי שגם אם למשל הבעל יעזוב את האישה, עדיין הוא חייב לשאת בחובות החלים עליו בשל היותו נשוי. אצל ידועים בציבור, אין צורך להתגרש וסיום הקשר יכול להיות מיידי ללא שום תקופת הסתגלות ולכן היו מקרים בהם צד אחד תלוי בצד השני והוא נותר ללא שום יכולת כלכלית עם הפירוד. בתי המשפט קבעו כי שיקולים של הגינות, הגנה על הצדדים חלשים וההסתמכות הכלכלית של הצד החלש במערכת הזוגית על הצד החזק כלכלית בתקופת הקשר, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים לצד החלש, לאחר הפירוד. זאת, בין היתר, נוכח התוצאות הקשות שעלולות להיווצר במערכת יחסים בין ידועים בציבור במצב של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית, במקרים שבהם התקיים קודם לכן בין בני הזוג דפוס של תלות כלכלית.

מזונות משקמים

דמי מזונות לידועים בציבור נפסקו בעבר על בסיס "הסכמים בין בני הזוג" ולמעשה חייבו קיומו של הסכם מפורש בין הצדדים. כיום בתי המשפט נוהגים לפסוק תשלומי מזונות לידועים בציבור שנעזבו על ידי הצד השני באופן חד צדדי. המושג "מזונות אזרחיים" נקבע על ידי בית המשפט העליון בפסק דינו של השופט ברק ברע"א 8256/99 שבו נקבע כי בהעדר הסכם מזונות מפורש, הזכות למזונות אזרחיים תקבע על פי דיני החוזים הכלליים, כאשר עיקרון תום הלב יהווה את אמת המבחן באשר לקיומה של הזכות כמו גם את אמת המידה באשר לתנאי הזכות.

אמנם פסק הדין עסק בנישואין אזרחיים, אך הנשיא ברק השווה בין חבות זו לחבותם של ידועים בציבור. "במקרה של ידועים בציבור, תום הלב נגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור."
עוד הסביר הנשיא ברק, כי מטרת המזונות האזרחיים, לאפשר שיקומו של בן הזוג האחר לאחר הפרידה. בהמשך לפסיקה זו, קיבלו ערכאות נמוכות יותר את האפשרות העקרונית לפסוק דמי שיקום לידועים בציבור, או כפי שכונו "מזונות משקמים" ולעיתים מכונים בטעות "מזונות לידועה בציבור".


מהם התנאים לזכאות למזונות משקמים?

התנאי הראשוני, הינו כי בן זוג אחד פיתח תלות בבן הזוג האחר באופן שבו קיימת הסתמכות בן הזוג על כך כי בן הזוג האחר יתמוך בו ויפרנס אותו. לא אחת קורה כי בן זוג אחד מקדיש את כל כולו לטובת הבית מתוך הסתמכותו כי בן הזוג האחר ישמש עבורו משענת כלכלית. בתי המשפט קבעו כי הסתמכות זו היא לב לבה של קביעת דמי השיקום, מאחר ולא ניתן לגדוע בבת אחת הסתמכות של צד אחד על צד שני כאשר ההסתמכות היא בתום לב.
בתי המשפט קבעו כי לא ניתן "לכרות מטה לחמו וקיומו" של בן הזוג המסתמך, רק משום שהצד השני אינו מעוניין עוד בחיים משותפים ויש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג וכדברי כב' השופט פ. שטרק: "המטרה היא לייצר טבעת הצלה עד לרגע שמגיעים לחוף מבטחים".
ברור כי העקרונות שלעיל, חלים באופן הדדי על שני בני זוג, כאשר שיקולים של הגינות והגנה על הצד החלש במקרים בהם קיים פער כלכלי ביניהם, כמו גם עקרון השוויון, הם אלו שיצדיקו פסיקת מזונות.

אז מי זכאי למזונות? רק נשים או גם גברים?

פסיקת דמי השיקום "מזונות לידועים בציבור" אינה תלוית מגדר. יש ופער הכוחות יהא לטובת הגבר שיזכה בדמי השיקום ויש שהפער יהא לטובת האישה ויש אף אפשרות שהפער יתקיים גם בין בני זוג חד מיניים.

ביהמ"ש יבחן בכל מקרה את דפוס היחסים הספציפיים שלפניו ויבדוק בין היתר את מידת התלות ההדדית, את ההסתמכות על המשך קיומה של מערכת היחסים, את פרק הזמן בו מתקיימת הזוגיות, קיומם של ילדים משותפים וכיוצ"ב. בהתאם לנסיבות כל מקרה ייקבע האם יש מקום לחיוב ב"מזונות", מה יהיה גובה החיוב ומשך הזמן לחיוב.

ומה נקבע בפסיקה?

במסגרת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חוויב נתבע במזונות אזרחיים של בת זוגו בסך 10,000 ש"ח לחודש, ולמשך 5 שנים מיום הגשת התביעה וזאת לאחר שנקבע כי בנסיבות חייהם של התובעת והנתבע נראה שאכן התקיימה תלות כלכלית בין התובעת לנתבע והיא תלויה בנתבע שבעתיים, כשהיא תשושת-נפש, זקנה, חולה באלצהיימר, סובלת משברים ומגידול סרטני וזקוקה לעזרה סיעודית 24 שעות ביממה.

במקרה אחר  נפסקו לתובעת 4,000 ₪ לחודש למשך 36 חודשים, החל מיום הגשת התובענה. ביהמ"ש השווה בין דמי ההסתגלות (לשיקומה של התובעת) לבין הדמיון לדמי אבטלה/פיצוי פיטורין לעובד אשר פוטר באופן פתאומי. אגב, בערעור על פסק הדין (ע"מ 1079/09 ק.פ נ' פ.א (לא פורסם)), נשארו על כנם עקרונות פסק הדין ובדרך פשרה נקבע כי תשלום דמי ההסתגלות ישולמו במשך 24 חודשים.

מתי לא יקבלו ידועים בציבור מזונות?

לצד הפסיקה המחייבת בתשלום מזונות משקמים/ דמי הסתגלות/ מזונות אזרחיים, ישנה גם פסיקה הדוחה את התביעות המוגשות למזונות משקמים לידועים בציבור:

נקבע מאחד מפסי הדין בבית המשפט לענייני משפחה  כי יש להיזהר בפסיקה זמנית של דמי שיקום ויש להימנע מפסיקה של סכומים בהליך זמני טרם בירור ההליך גם במקרים קיצוניים של העדר הכנסה.

ובמקרה אחר נדחתה תביעת התובעת למזונות כידועה בציבור וזאת מהטעם כי ההלכה המשפטית היא כי גם כאשר מדובר בידועים בציבור, מזונות לאחר הפירוד דורשים הסכם מפורש כדי להעמיד את זכותה של בת הזוג. במקרה זה לא הוכח כי נכרת הסכם כזה, שבו התחייב הנתבע לשאת במזונות התובעת אם יסתיים הקשר ביניהם, מה גם כי במקרה זה לא נמצא כי התובעת זקוקה לשיקום.

נפסק כי מטרת המזונות המוענקים לידועה בציבור הינה לאפשר לבן הזוג הנעזב להסתגל למצב ולהביאו לכך שיוכל לתמוך בעצמו. המזונות ניתנים לתקופה סבירה בסמוך למועד הפירוד, ולא לכל החיים, כדי להסדיר את החיים שלאחר הפירוד על מנת שבן הזוג הנעזב יוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמו. ביהמ"ש קבע כי אין מקום לפסוק למבקשת מזונות שכן לא הוכחו הצרכים שנתבקשו, לא הוכח כי המבקשת ננטשה ע"י המשיב, מצבה הבריאותי תקין והיוזמה לעזיבת הבית באה מצידה והיא אף פתחה פרק חדש של זוגיות בחייה והינה בעלת קריירה תעסוקתית. לפיכך, בהעדר הוכחה לנזקקות נדחתה הבקשה למזונות משקמים.

אז מה המסקנה?

שלא כמו  אצל זוג נשוי, זוג של ידועים בציבור יכול לנתק את הקשר באופן מיידי. לעומת זוג נשוי שגם אם למשל הבעל יעזוב את האישה, עדיין הוא חייב לשאת בחובות החלים עליו בשל היותו נשוי. אצל ידועים בציבור, אין צורך להתגרש וסיום הקשר יכול להיות מיידי ללא שום תקופת הסתגלות ולכן היו מקרים בהם צד אחד  תלוי בצד השני והוא נותר ללא שום יכולת כלכלית עם הפירוד. בתי המשפט קבעו כי שיקולים של הגינות, הגנה על הצדדים חלשים וההסתמכות הכלכלית של הצד החלש במערכת הזוגית על הצד החזק כלכלית בתקופת הקשר, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים לצד החלש, לאחר הפירוד. זאת, בין היתר, נוכח התוצאות הקשות שעלולות להיווצר במערכת יחסים בין ידועים בציבור במצב של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית, במקרים שבהם התקיים קודם לכן בין בני הזוג דפוס של תלות כלכלית.

בהתאם לגישות אלה, קיימת כיום מגמה בבתי המשפט לענייני משפחה לפסוק מזונות משקמים לידועים בציבור, כשיש תלות של אחד הצדדים בצד השני, וזאת לתקופה שלאחר הפירוד ביניהם, על מנת למנוע מצב של נתק כלכלי חד ופתאומי, ללא יכולת הסתגלות למציאות החיים החדשה.

לאיזה פרק זמן יפסקו על פי רוב המזונות המשקמים? סכום המזונות ומשכם ישתנה ממקרה למקרה, וייקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות. יחד עם זאת, ניתן לומר, כי דפוס היחסים בפועל, משך היחסים, טיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה בין בני הזוג, שאלת קיומם של ילדים משותפים בקשר, הפסדים ורווחים כלכליים שנגרמו לבני הזוג במהלך הקשר (לדוג' פשרות בנושא קריירה ועבודה שבצע צד אחד, לעומת הישגים אליהם הגיע הצד האחר) ישפיעו על קביעת סכום המזונות והתקופה שלגביה יפסקו.

דמי המזונות המשקמים יכולים להיפסק כתשלום חודשי לפרק זמן מסוים או כסכום חד פעמי. מטרתם כלשונם – שיקום בן הזוג החלש כלכלית ומתן אפשרות לעמוד על הרגליים לאחר התלות הכלכלית שנוצרה בבן הזוג. אין המדובר בסכומים מאוד גבוהים על פי רוב וכאשר הסכום נפסק באופן חודשי, יהיה זה בדרך כלל לתקופה שאינה ארוכה, בין שנה למספר שנים לאחר הפירוד, בהתאם לנסיבות המקרה, כאמור.

על מנת לקבל הכוונה וייעוץ בנוגע למזונות משקמים . צרו קשר עם עורך דין לגירושין ודיני משפחה לייעוץ משפטי מיידי  ו/ או לקבלת חוות דעת נוספת, תבור גולדמן עו"ד מומלץ לגירושין ודיני משפחה בתל אביב ובחיפה.

דילוג לתוכן