לשון הרע בגירושין וסכסוכי משפחה ממה צריכים להיזהר?

מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגירושין ובסכסוך משפחתי? איך בתי המשפט קובעים שמדובר בהוצאת לשון הרע? מה הפיצוי שנפסק? ממה צריך להיזהר

כפי שנפסק על ידי בית המשפט העליון, תביעות לשון הרע בסכסוכי משפחה – הנה קרקע מועדת לסערת רגשות. ולא אחת ללשונות, מקלדות ועטים משתלחים, לעתים בשפל המדרגה. באותו המקרה היה מדובר בסכסוך משפחתי שיצא משליטה, כפי שצוין בבית המשפט, אף לא אחד מן הצדדים "נקי כפיים", במובן לשון הרע; אלא שחיובה של הנתבעת בפיצויים נבע מכך שהפיצה את מסריה הפוגעניים בתפוצה רחבה. סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר את התפוצה הנדרשת לשם קיומה של לשון הרע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע. הפסיקה רואה את מספר האנשים שנחשפו ללשון הרע כאחת מאמות המידה לעניין גובה הפיצוי.

במספר פסקי דין נקבע לאחרונה כי על בתי המשפט לענייני משפחה לנקוט משנה זהירות בבואם לפסוק פיצויים בגין תביעות פרסום לשון הרע. לאור "צונאמי" של הגשת תביעות בעניין זה במסגרת סכסוכי גירושין ומשפחה. סכסוכים במשפחה הם מטבע הדברים טעונים מאוד מבחינה רגשית, ועלולים לגרור ביטויים חריפים שנאמרים בסערת רגשות. על כן, נקבע במספר פסקי דין, גם כעניין שבמדיניות, כי אין לעודד צדדים לסכסוך משפחתי להגיש תביעות לשון הרע בגין כל ביטוי פוגע שנאמר על ידי הצד שכנגד, שאם לא כן, בתי המשפט לענייני משפחה יוצפו עוד יותר בתביעות לשון הרע. מאידך נקבע כי אין להקל ראש בפרסומים בין בני משפחה ובגירושין, שלא נעשו בלהט הרוחות, אלא בצורה מחושבת ועל מנת לפגוע. ויש לבחון לפני הגשת תביעת לשון הרע בענייני משפחה האם אין מדובר בפרסום אקראי ובלתי מכוון של לשון הרע מתוך סערת רגשות, שראוי לנהוג בסלחנות ביחס אליו, אלא מדובר במסכת שיטתית, עקבית ומרושעת של פרסומים, שכל תכליתם הייתה לפגוע באופן מתוכנן.

בתביעת לשון הרע בתי המשפט בוחנים ארבעה מרכיבים

  1. הדברים שפורסמו הם בגדר לשון הרע?
  2. בוצע פרסום בפועל?
  3. עומדת לצד הפוגע אחת מההגנות הקיימות בחוק איסור לשון הרע?
  4. במקרה שבוצע פרסום ולא עומדת לפוגע הגנה, מהו שיעור הפיצוי שיש להעניק לתובע?

בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע  נקבע כדלקמן:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו."

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו….".

בסעיף 14לחוק איסור לשון הרע  – מופיעה הגנת "אמת דיברתי". הסעיף קובע כך:

"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע, תהא זו הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי. הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש".

סעיף 13 עוסק בפרסומים מותרים וקובע כך:  לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי:

(5)   פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

לשון הרע בגירושין

סקירת פסיקתם העדכנית של בתי המשפט לענייני משפחה בתביעות לשון הרע, מלמדת, כי שיעור הפיצוי בשל פרסום לשון הרע במקרים בהם בוצעו מספר פרסומים, בכוונה לפגוע, הנם בסכומים נמוכים באופן יחסי, בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, חוייב איש לפצות את גרושתו בסך 75,000 ₪, בשל פניות רבות אל הממונים עליה בעבודה, עמיתיה, שכניה ומכריה, אשר היה בהן משום לשון הרע והסכום הופחת על ידי בית המשפט המחוזי  בערעור לסך 50,000 ₪.

בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת חויבה אישה לפצות את גרושה בסך 50,000 ₪, בגין שני פרסומי לשון הרע שנשלחו אל לשכת הרווחה ומקום עבודת הגרוש, אשר תוכנם מייחס לו עבירות פליליות, לרבות פגיעות מיניות.

כמו כן, בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חויבה אישה לפצות את גרושה בסך 30,000 ₪, בגין שתי תלונות שווא שהגישה נגדו במשטרה, בהן טענה לאלימותו כלפיה.

בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה נפסק לאחר שהוכחו חמישה פרסומים של לשון הרע לאנשים שונים נושאי תכנים דומים סך של 9,600 ₪ לכל פרסום ובסך הכול פיצוי כולל של 48,000 ₪ .

לסיכום אנו ממליצים להימנע מהכפשות ופגיעה מכוונת בסכסוכים במשפחה ובגירושין ובעיקר להימנע מפרסום כלשהו של הכפשות ברשתות חברתיות, מסרונים וקבוצות ואטסאפ. ויש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום בכל מקרה שבו ישנה פגיעת לשון הרע ופרסום הכפשות במסגרת סכסוך משפטי בדיני משפחה וגירושין.

נכתב על ידי עורך דין נוטריון ומגשר תבור גולדמן, המתמחה בתחום הגירושין ודיני משפחה  ובעל ניסיון רב בתיקי גירושין מורכבים בתל אביב ובחיפה.

דילוג לתוכן