תלונת שווא במשטרה בגירושין

תלונה שווא כוזבת במשטרה מהווה פרסום לשון הרע על פי פסיקת בתי המשפט בישראל. אך יש לזכור כי לנתבע עומדת הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע אם האמין בתום לב באמיתות התלונה. זאת אף במקרים שבהם התלונה מוגשת ממניעים זרים.  בע"א (חי') 2141/05 שרון נ' פישר, (16/1/07, פורסם בנבו),  נקבע:

תלונת שווא במשטרה

"הרציונל שבבסיס ההגנה, הוא האינטרס הציבורי שיתאפשר לכל אדם מן הציבור להגיש תלונה, ללא מורא וללא חשש שמא ייחשף לתביעה אזרחית או לקובלנה פלילית, כך שהרשויות המוסמכות יקבלו מידע בנושאים עליהם הן מופקדות. מטעם זה, אין נפקא מינה מה המניע להגשת התלונה, אם למטרה נעלה של "תיקון עולם" והגשמת שלטון החוק, או בשל יצר נקמנות ושנאה או מניע אישי אחר, ובלבד שהמתלונן האמין בתום לב באמיתות תוכן התלונה. זאת, מאחר שלרשויות המוסמכות יש ענין בקבלת מידע אמיתי, גם אם המניע למסירתו הוא פסול".

בתמ"ש (נצ') 21852-03-10

נדחתה תביעה של אב כנגד אם שהגישה תלונה כוזבת במשטרה בגין התעללות מינית בבתם בת השנתיים מקום שנמצא לפי עדויות של המתלוננת/הנתבעת ועדויות חיצוניות (חברה ועו"ס) כי הנתבעת האמינה באמיתות הפרסום.

בתמ"ש (ת"א) 33839-12-12 (השופטת גליק)

תלונה של אח נגד אחיו בגין זיוף ומרמה נסגרת במשטרה "מחוסר אשמה" – הוכח תם לב באמונה באמיתות התלונה ונקבע כי אין רלבנטיות למניע – תביעה נדחתה;

בתמ"ש (יר') 17506-99 (השופט הכהן)

תלונה בגין אלמ"ב מביאה לכתב אישום. הבעל מזוכה. אין בזיכוי כדי לפגום בתם הלב והכרעת הדין של הפלילי אינה קבילה לאמיתות תוכנה בהליך אזרחי. נקבע כי ניתן להתחשב בהכרעת דין לעניין תם הלב בהגשת התלונה במסגרת כלל הנסיבות אך משום שזיכוי היה מן הספק ולא מוחלט אין בכך להעיד שהתלונה שקרית. התביעה נדחית.

בתמ"ש (נצ') 17372-12-09 (השופטת גורביץ')

תלונה בגין אלמ"ב מביאה לכתב אישום שמבוטל בשל קשיים ראייתיים. העובדה שפרק' החליטה לחזור בה אינה אומרת שלא מדובר בתלונת אמת ולא כל שכן שהתובעת לא האמינה בתם לב באמור בה. התובע לא אמין. התביעה נדחית.

בתמ"ש (ב"ש) 31174-07-16 (השופט גביזון)

תלונה של אשה כי בעלה איים להרגה הביאה למעצרו ולכתב אישום, ממנו זוכה לאחר 4 שנים. הנתבעת הגישה התלונה בתם לב ומתוך אמונה סובייקטיבית שאכן האיש אמר שיהרוג אותה. חרף הזיכוי ולאור פגמים בעדויות התובע– התביעה נדחית.

בתמ"ש (יר') 35829-01-14 (השופטת אורלי שמאי)

תלונה בגין תקיפת קטינים, הפשטתם והפחדתם. המתלוננת טענה בתלונתה מראש שמדובר בעדות שמועה (מאחותה) ופעלה בגדר הסביר – התביעה נדחתה.

תמ"ש (ת"א) 16092-04-16 (השופט שקד)

תלונת אישה בדבר תקיפה פיזית על ידי האיש. תלונה אחת נסגרה מחוסר ראיות ואחרת פתוחה נכון למועד התביעה. סרטון מעיד שהתלונה שקרית ואין מגע. תובעת לא פעלה בתם לב. התביעה מתקבלת נפסק פיצוי בסך 30,000 ₪.

בתמ"ש (יר') 11/14 (השופט אלבז)

אי הבנה בין הורים. אב לא משיב הילדים במועד לאם ויוצא עם הילדים לחופשה. האם מתלוננת כנגד האב בגין סיכון ילדים וחטיפתם. התלונה נמצאה תלונת שווא. האם לא חששה מחטיפת הילדים ולא התנהגה באופן סביר. התביעה התקבלה. נפסק פיצוי בשיעור 20,000 ₪.

בע"א 7426/14

עו"ד אורי דניאל – ביהמ"ש העליון פסק בין היתר, כי המערערות הגישו ביודעין תביעות אונס כוזבות כנגד אורי דניאל וכי אין מנוס מלחייב את המערערות בפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע. נוכח פגמים שנמצאו בפסיקת ביהמ"ש המחוזי ונוכח שיקולי מדיניות ובראשם החשש מפני "אפקט מצנן", ביהמ"ש מוצא להפחית את הפיצוי שנפסק לטובת אורי בבית המשפט המחוזי מ-1.3 מיליון ₪ ל-550,000 ₪ תוך חלוקת הסכום בין המערערות על פי מעורבותם בפרשה (מניע, תזמון, דפוס, התקבצות, סתירות = היעדר מהימנות מתלוננות בתיק אונס). באשר לשאלת תם הלב באמון המתלוננות באמיתות הפרסום, קובע כב' השופט עמית, כי יש לאזן בין אמונה סובייקטיבית בנכונות התלונה לבין סבירות החשד. בנוסף ייתכן שלמרות כוונת זדון, התלונה תיחשב כאילו הוגשה בתם לב, אך נראה כי זה היוצא מן הכלל.

במקרה של אלימות במשפחה ו/או הגשת תלונה במשטרה במסגרת הליכי גירושין או סכסוך במשפחה אנו ממליצים לכם לפנות באופן מיידי לייעוץ משפטי מקצועי אצל עורך דין לגירושין ודיני משפחה על מנת לקבל הכוונה וייעוץ כיצד להתכונן בצורה הטובה ביותר להליכים משפטיים.

לייעוץ משפטי מיידי או לקבלת חוות דעת נוספת צרו קשר עם עורך דין תבור גולדמן עו"ד מומלץ לגירושין ודיני משפחה בתל אביב ובחיפה.

דילוג לתוכן