הפסיקה שדנה בשאלת זכותם של ידועים בציבור ב”מזונות”, מזונות משקמים, עברה גלגולים שונים. בתחילה פסקו בתי המשפט מזונות למזונות משקמים על בסיס “הסכמים בין בני הזוג” ולמעשה חייבו קיומו של הסכם מפורש בין הצדדים. פסיקה מאוחרת יותר אפשרה חיוב במזונות לידועה בציבור שנעזבה על ידי בן זוגה באופן חד צדדי.
ללא ספק ההתפתחות ההלכתית החשובה נעשתה בפסק דינו של כב’ הנשיא (כתוארו אז) ברק ברע”א 8256/99 פלונית נ’ פלוני פ”ד נ”ח (2) 213, (2003), בו נטבע המושג של “מזונות אזרחיים”. בפסק דינו של השופט ברק נקבע כי בהעדר הסכם מזונות מפורש, הזכות למזונות אזרחיים תקבע על פי דיני החוזים הכלליים, כאשר עיקרון תום הלב יהווה את אמת המבחן באשר לקיומה של הזכות כמו גם את אמת המידה באשר לתנאי הזכות.
אמנם פסק הדין ברע”א 8256/99 עסק בנישואין אזרחיים, אך הנשיא ברק השווה בין חבות זו לחבותם של ידועים בציבור “במקרה של ידועים בציבור, תום הלב נגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור.”
עוד הסביר הנשיא ברק, כי מטרת המזונות האזרחיים, לאפשר שיקומו של בן הזוג האחר לאחר הפרידה. בהמשך לפסיקה זו, קיבלו ערכאות נמוכות יותר את האפשרות העקרונית לפסוק דמי שיקום לידועים בציבור, או כפי שכונו “מזונות משקמים” ולעיתים מכונים בטעות “מזונות לידועה בציבור”.
מהם התנאים לזכאות למזונות משקמים?
התנאי הראשוני, הינו כי בן זוג אחד פיתח תלות בבן הזוג האחר באופן שבו קיימת הסתמכות בן הזוג על כך כי בן הזוג האחר יתמוך בו ויפרנס אותו. לא אחת קורה כי בן זוג אחד מקדיש את כל כולו לטובת הבית מתוך הסתמכותו כי בן הזוג האחר ישמש עבורו משענת כלכלית. בתי המשפט קבעו כי הסתמכות זו היא לב לבה של קביעת דמי השיקום, מאחר ולא ניתן לגדוע בבת אחת הסתמכות של צד אחד על צד שני כאשר ההסתמכות היא בתום לב.
בתי המשפט קבעו כי לא ניתן “לכרות מטה לחמו וקיומו” של בן הזוג המסתמך, רק משום שהצד השני אינו מעוניין עוד בחיים משותפים ויש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג וכדברי כב’ השופט פ. שטרק: “המטרה היא לייצר טבעת הצלה עד לרגע שמגיעים לחוף מבטחים”.
ברור כי העקרונות שלעיל, חלים באופן הדדי על שני בני זוג, כאשר שיקולים של הגינות והגנה על הצד החלש במקרים בהם קיים פער כלכלי ביניהם, כמו גם עקרון השוויון, הם אלו שיצדיקו פסיקת מזונות.
אז מי זכאי למזונות? רק נשים או גם גברים?
פסיקת דמי השיקום “מזונות לידועים בציבור” אינה תלוית מגדר. יש ופער הכוחות יהא לטובת הגבר שיזכה בדמי השיקום ויש שהפער יהא לטובת האישה ויש אף אפשרות שהפער יתקיים גם בין בני זוג חד מיניים.
ביהמ”ש יבחן בכל מקרה את דפוס היחסים הספציפיים שלפניו ויבדוק בין היתר את מידת התלות ההדדית, את ההסתמכות על המשך קיומה של מערכת היחסים, את פרק הזמן בו מתקיימת הזוגיות, קיומם של ילדים משותפים וכיוצ”ב. בהתאם לנסיבות כל מקרה ייקבע האם יש מקום לחיוב ב”מזונות”, מה יהיה גובה החיוב ומשך הזמן לחיוב.
ומה נקבע בפסיקה?
אסקור עבורכם מספר פסקי דין שבהם נפסקו מזונות משקמים/ אזרחיים לידועים בציבור:
בפסק דינה של כב’ השופטת גליק מהעת האחרונה (תמ”ש (ת”א) 33988-05-10 ש.מ. נ’ מ.ס. [פורסם בנבו]) סקרה השופטת את התפתחות הסוגיה וחייבה את הנתבע במזונות משקמים של בת זוגו בסך 10,000 ש”ח לחודש, ולמשך 5 שנים מיום הגשת התביעה וזאת לאחר שנקבע כי בנסיבות חייהם של התובעת והנתבע נראה שאכן התקיימה תלות כלכלית בין התובעת לנתבע והיא תלויה בנתבע שבעתיים, כשהיא תשושת-נפש, זקנה, חולה באלצהיימר, סובלת משברים ומגידול סרטני וזקוקה לעזרה סיעודית 24 שעות ביממה.
נפסקו לתובעת 4,000 ₪ לחודש למשך 36 חודשים
בפסק דינו של כב’ השופט שטרק (תמש 47680/06 פ.א. נ’ ק.פ (5.4.09) [פורסם בנבו]) נפסקו לתובעת 4,000 ₪ לחודש למשך 36 חודשים, החל מיום הגשת התובענה. ביהמ”ש השווה בין דמי ההסתגלות (לשיקומה של התובעת) לבין הדמיון לדמי אבטלה/פיצוי פיטורין לעובד אשר פוטר באופן פתאומי. אגב, בערעור על פסק הדין (ע”מ 1079/09 ק.פ נ’ פ.א (לא פורסם)), נשארו על כנם עקרונות פסק הדין ובדרך פשרה נקבע כי תשלום דמי ההסתגלות ישולמו במשך 24 חודשים.
נפסקו מזונות זמנים למבקש
בפסק דינו של השופט אייזנברג (תמ”ש (חי’) 12818-08-11; ר. ד נ’ ח.ר [פורסם בנבו]) פסק ביהמ”ש לענייני משפחה מזונות זמנים למבקש – הידוע בציבור של המשיבה, על בסיס הנסיבות המיוחדות של הצדדים שם. הצדדים נשוא פסק הדין ניהלו מערכת יחסים זוגית מאז שנת 1997. המבקש גרוש, בן 64. המשיבה אלמנה, בת 76.
המבקש היה מובטל מעבודה, מחוסר הכנסות ושקוע בחובות וסמוך על שולחנה של המשיבה, תוך שהוא מתגורר בביתה ומתקיים מהכנסותיה. אשר על כן נקבע, כי כל עוד מתגוררים הצדדים תחת קורת גג אחת תמשיך המשיבה לשאת בכל הוצאות אחזקת דירת המגורים: לרבות חשמל, מים, ארנונה, טלפון, גז, כבלים, אינטרנט וועד בית.
בנוסף להוצאות אלו נקבע כי המשיבה תישא במזונות המבקש בסך של 2,000 ₪ לחודש וזאת עד החלטה אחרת, על מנת לאפשר קיומו של המבקש, שלאורך שנות החיים המשותפות היה תלוי למחייתו במשיבה.
מתי לא יקבלו ידועים בציבור מזונות?
לצד הפסיקה המחייבת בתשלום מזונות משקמים/ דמי הסתגלות/ מזונות אזרחיים, ישנה גם פסיקה הדוחה את התביעות המוגשות למזונות משקמים לידועים בציבור:
בפסק דינו של כב’ השופט פיליפ מרכוס (תמש (י-ם) 9270/07; נ. ג. פ נ’ ד. נ. ) נקבע כי יש להיזהר בפסיקה זמנית של דמי שיקום ויש להימנע מפסיקה של סכומים בהליך זמני טרם בירור ההליך גם במקרים קיצוניים של העדר הכנסה.
מזונות לאחר הפירוד דורשים הסכם מפורש
בפסק דינו של כב’ השופט ג’יוסי (תמש (נצ’) 3281-01-09; ר.ט נ’ ק.ל.ק [פורסם בנבו] מיום 26.9.11) נדחתה תביעת התובעת למזונות כידועה בציבור וזאת מהטעם כי ההלכה המשפטית היא כי גם כאשר מדובר בידועים בציבור, מזונות לאחר הפירוד דורשים הסכם מפורש כדי להעמיד את זכותה של בת הזוג. במקרה זה לא הוכח כי נכרת הסכם כזה, שבו התחייב הנתבע לשאת במזונות התובעת אם יסתיים הקשר ביניהם, מה גם כי במקרה זה לא נמצא כי התובעת זקוקה לשיקום.
לא הוכח כי המבקשת ננטשה ע”י המשיב
בפסק דינו של כב’ השופט גורביץ (תמש (נצ’) 41947-07-10; ר.ח נ’ י.ב.ע [פורסם בנבו] מיום 17.7.2011) נפסק כי מטרת המזונות המוענקים לידועה בציבור הינה לאפשר לבן הזוג הנעזב להסתגל למצב ולהביאו לכך שיוכל לתמוך בעצמו. המזונות ניתנים לתקופה סבירה בסמוך למועד הפירוד, ולא לכל החיים, כדי להסדיר את החיים שלאחר הפירוד על מנת שבן הזוג הנעזב יוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמו.
ביהמ”ש קבע כי אין מקום לפסוק למבקשת מזונות שכן לא הוכחו הצרכים שנתבקשו, לא הוכח כי המבקשת ננטשה ע”י המשיב, מצבה הבריאותי תקין והיוזמה לעזיבת הבית באה מצידה והיא אף פתחה פרק חדש של זוגיות בחייה והינה בעלת קריירה תעסוקתית. לפיכך, בהעדר הוכחה לנזקקות נדחתה הבקשה למזונות משקמים.
התובעת העובדת למחייתה
בפסק דינו של כב’ השופט סילמן (תמש (קריות) 1180/08 פלונית נ’ פלוני (2011) (פורסם בנבו)) נפסק כי אין מקום להליך תביעת המזונות המשקמים. במקרה זה דובר בתובעת העובדת למחייתה כמשווקת והכנסתה מוערכת על ידה בסך של כ- 4,500 ₪ לחודש. בנוסף בבעלות התובעת נכס מקרקעין בבעלותה, המניב לה הכנסה וניתן להתחשב בכך כי הנכס עצמו מהווה הון עצמי, היכול לשמש כתחליף מזונות או כמקור להפקת פירות.
התובעת לא הוכיחה שהיו ידועים בציבור
בפסק דינו של כב’ השופט יהורם שקד (תמש (ת”א) 55392-09-11; ש.נ. נ’ נ.ר (פורסם בנבו) נדחתה תביעה למזונות משקמים שהגישה אישה כנגד מי שהיה לטענתה בן זוגה. ביהמ”ש בוחן את התנאים לקביעה כי בני זוג הם ידועים וציבור וקובע כי התובעת לא עמדה בנטל זה ומוסיף גם כי גם אם די בכך כדי לדחות את עתירת התובעת לחיוב הנתבע במזונותיה המשקמים, הרי שבפסיקת מזונות אישה מכוח הדין האזרחי, להבדיל מהדין האישי, שומה על ביהמ”ש לבחון את אומד דעת הצדדים, את הציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זה ואת כוונת הסובייקטיבית. כמו כן, המזונות האזרחיים נועדו על מנת להבטיח את רמת חיו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין הצדדים, ומכאן שמם “מזונות משקמים”. במקרה זה התביעה למזונות משקמים הוגשה בשיהוי – כשנתיים וארבעה חודשים לאחר הפרידה, ויש גם בכך כדי ללמד על עוצמת טענותיה של התובעת. ביהמ”ש אינו מוצא לנכון לקרוא מתוך יחסיהם של הצדדים חיוב חוזי על פיו יש להשית על הנתבע לשאת במזונות התובעת, בין היתר, נוכח משך הקשר בין הצדדים ואופיו ובשים לב לכך שהנתבע לא זן את התובעת אף בתקופה בה התקיים קשר זוגי ביניהם.
התובעת מקבלת קצבה מביטוח לאומי ובנוסף נפסקו לה מחצית הזכויות בדירה
בפסק דינה של כב’ השופטת אלה מירז (תמש (חי’) 9130-11-08; ש.ק נ’ ר.ב.ש (פורסם בנבו) נפסק בין היתר כי מטרת המזונות המוענקים לידוע בציבור היא לאפשר לבן הזוג הנעזב להשתקם, להסתגל למצב החדש ולהגיע למצב שיוכל לתמוך בעצמו. המזונות ניתנים לתקופה סבירה קצרה בסמוך למועד הפירוד, כדי שבן הזוג הנזקק יוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמו. במקרה דנן, התובעת העידה כי מקבלת 1,700 ₪ מביטוח לאומי ובנוסף נפסקו לה מחצית הזכויות בדירה. במצב זה ולאור איזון הזכויות הפנסיוניות וזכאותה של האישה למחצית הדירה ולאור העובדה כי היחסים בין הצדדים תמו, ביהמ”ש סבור כי אין מקום עוד להעניק לתובעת מזונות.
אז מה המסקנה?
שלא כמו אצל זוג נשוי, זוג של ידועים בציבור יכול לנתק את הקשר באופן מיידי. לעומת זוג נשוי שגם אם למשל הבעל יעזוב את האישה, עדיין הוא חייב לשאת בחובות החלים עליו בשל היותו נשוי. אצל ידועים בציבור, אין צורך להתגרש וסיום הקשר יכול להיות מיידי ללא שום תקופת הסתגלות ולכן היו מקרים בהם צד אחד תלוי בצד השני והוא נותר ללא שום יכולת כלכלית עם הפירוד. בתי המשפט קבעו כי שיקולים של הגינות, הגנה על הצדדים חלשים וההסתמכות הכלכלית של הצד החדש במערכת הזוגית על הצד החזק כלכלית בתקופת הקשר, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים לצד החלש, לאחר הפירוד. זאת, בין היתר, נוכח התוצאות הקשות שעלולות להיווצר במערכת יחסים בין ידועים בציבור במצב של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית, במקרים שבהם התקיים קודם לכן בין בני הזוג דפוס של תלות כלכלית.
בהתאם לגישות אלה, קיימת כיום מגמה בבתי המשפט לענייני משפחה לפסוק מזונות משקמים, כשיש תלות של אחד הצדדים בצד השני, וזאת לתקופה שלאחר הפירוד ביניהם, על מנת למנוע מצב של נתק כלכלי חד ופתאומי, ללא יכולת הסתגלות למציאות החיים החדשה.
לאיזה פרק זמן יפסקו על פי רוב מזונות משקמים?
סכום המזונות ומשכם ישתנה ממקרה למקרה, וייקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות. יחד עם זאת, ניתן לומר, כי דפוס היחסים בפועל, משך היחסים, טיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה בין בני הזוג, שאלת קיומם של ילדים משותפים בקשר, הפסדים ורווחים כלכליים שנגרמו לבני הזוג במהלך הקשר (לדוג’ פשרות בנושא קריירה ועבודה שבצע צד אחד, לעומת הישגים אליהם הגיע הצד האחר) ישפיעו על קביעת סכום המזונות והתקופה שלגביה יפסקו.
מזונות משקמים יכולים להיפסק כתשלום חודשי לפרק זמן מסוים או כסכום חד פעמי. מטרתם כלשונם – שיקום בן הזוג החלש כלכלית ומתן אפשרות לעמוד על הרגליים לאחר התלות הכלכלית שנוצרה בבן הזוג. אין המדובר בסכומים מאוד גבוהים על פי רוב וכאשר הסכום נפסק באופן חודשי, יהיה זה בדרך כלל לתקופה שאינה ארוכה, בין שנה למספר שנים לאחר הפירוד, בהתאם לנסיבות המקרה, כאמור.
על מנת לקבל הכוונה וייעוץ בנוגע למזונות משקמים צרו קשר עם עורך דין לגירושין ודיני משפחה לייעוץ משפטי מיידי ו/ או לקבלת חוות דעת נוספת, גולדמן תבור עו”ד מומלץ לגירושין ודיני משפחה בתל אביב ובחיפה.
