/ מעודכן לשנת 2025
חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים נעשית לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
על פי החוק, בעת פקיעת הנישואין (גירושין או מוות), כל אחד מבני הזוג זכאי לקבל את מחצית שווי כלל הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין למעט חריגים:
סעיף 5 לחוק מגדיר את “כלל נכסי בני הזוג” וכולל גם זכויות עתידיות כמו פנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות וקופות גמל ולא רק נכסים מוחשיים שקיימים היום בחשבון הבנק.
התכלית של החוק ברורה:
לאפשר איזון הוגן ושוויוני בעת הפירוד, כך שלשני בני הזוג תהיה נקודת פתיחה סבירה לבניית חייהם העצמאיים לאחר הגירושין ולא רק חלוקה “טכנית” של מה שיש כרגע על הנייר.
√ איפה נכנסים לתמונה נכסי קריירה ומוניטין?
כאן נכנס המושג "נכסי קריירה", כלומר:
פער משמעותי בכושר ההשתכרות של בני הזוג, שנוצר במהלך החיים המשותפים, כשהצד האחד השקיע בהתפתחות מקצועית והשני ויתר על קידום וקריירה כדי להחזיק את הבית, לגדל ילדים ולהוות “עורף משפחתי”.
דוגמאות טיפוסיות:
- בני זוג שלמדו ביחד ולשניהם תואר זהה, אבל רק אחד מבני הזוג פיתח קריירה משפטית / רפואית / הייטק עם קפיצה גדולה בשכר, בעוד הצד השני צמצם עבודה, נשאר עם הילדים, או ויתר על לימודים/קידום.
- בן זוג אחד בנה מוניטין מקצועי גבוה (למשל שותף בכיר, מנהל בכיר, מומחה מבוקש), המבוסס על שנות תמיכה ואפשרות להתמקצע, שניתנו לו בזכות תרומתו הלא-שוויונית של הצד השני בבית.
במקרים כאלה נשאלת השאלה:
האם הפער בכושר ההשתכרות לעתיד או המוניטין המקצועי, נחשב "נכס" שצריך להביא בחשבון כחלק מחלוקת הרכוש בגירושין?
המחוקק לא מנה במפורש “נכסי קריירה” בסעיף 5 לחוק יחסי ממון אך בתי המשפט טיפלו בסוגיה דרך סעיף 8 לחוק, המאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שווה (“מחצה על מחצה”) כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, בין היתר בהתחשב בכושר ההשתכרות ונכסים עתידיים.
√ המטרה: שוויון הזדמנויות לא רק שוויון טכני
הפסיקה מדגישה כי מטרת חוק יחסי ממון היא לא רק לחלק “חצי–חצי” את הרכוש הקיים, אלא ליצור:
שוויון הזדמנויות כלכלי לבני הזוג לאחר הגירושין.
אם אחד מבני הזוג יוצא מהנישואין עם קריירה מבוססת, שכר גבוה ופוטנציאל כלכלי משמעותי,
ואילו הצד השני יוצא עם שכר נמוך, בלי פנסיה משמעותית, אחרי שנים של ויתור על פיתוח קריירה, חלוקה “שווה” של הדירה והחסכונות בלבד, עלולה למעשה להנציח חוסר שוויון.
לכן, הפסיקה הכירה בכך שהתעלמות מפערי השתכרות ונכסי קריירה עלולה לפגוע בשוויון המהותי ולפיכך במקרים מסוימים יש מקום להתחשב בהם במסגרת איזון משאבים.
√ איך מחשבים נכסי קריירה?
במקרים המתאימים, בתי המשפט בוחנים:
- את הפער בכושר ההשתכרות העתידי בין בני הזוג באמצעות מינוי מומחה.
- עד כמה הפער הזה נוצר כתוצאה משיתוף והקרבה בתקופת החיים המשותפים
- מה תקופת ההשתכרות שנותרה עד גיל פרישה.
- ומה שווי ההפרש כאשר מהוונים אותו (מסתכלים עליו כמכלול עתידי)
כלומר, לא מדובר בנוסחה פשוטה, אלא בהערכה כלכלית בדרך כלל באמצעות חוות דעת מומחה (אקטואר / כלכלן) ובשיקול דעת שיפוטי.
√ שלוש הגישות לחלוקת נכסי קריירה ומוניטין
בפסיקה ובספרות התפתחו שלוש גישות מרכזיות: