√ מה זה בעצם ניכור הורי?
הזכות של ילד לגדול בקשר רציף ומשמעותי עם שני הוריו נחשבת בישראל זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי, במיוחד במסגרת תחום דיני משפחה וגירושין. גם כאשר ההורים נפרדים, שמירת הקשר עם שני הצדדים היא חלק בלתי נפרד מ"טובת הילד".
אולם במצבים מסוימים, הליך גירושין עלול להוביל לניתוק רגשי או פיזי של הילד מאחד ההורים. כאן נכנסים לתמונה שני מונחים חשובים סרבנות קשר וניכור הורי.
√ סרבנות קשר
סרבנות קשר”, “קשיי קשר” או “כישלון קשר” הם מצבים בהם הילד מסרב לשמור על קשר עם אחד ההורים לאחר פרידה או גירושין.
במקרים מסוימים הסירוב נובע מסיבות מוצדקות כמו אלימות, הזנחה או פגיעה נפשית מצד ההורה. במצבים אלו מדובר בתגובה טבעית של הגנה עצמית מצד הילד ולא בתוצאה של הסתה.
עם זאת, במקרים אחרים כאשר אין סיבה ממשית והילד מושפע מתהליך הסתה מכוון מצד ההורה השני אנו מדברים על ניכור הורי.
√ ניכור הורי כשהילד "מאמץ" את עמדת ההורה המנכר
ניכור הורי הוא תופעה מורכבת שבה אחד ההורים פועל במודע או שלא במודע לנתק את הילד מההורה האחר.
הילד מפתח עמדה עוינת, חד־צדדית וחסרת בוחן מציאות כלפי ההורה המנוכר לעיתים עד כדי דחייה מוחלטת ומחיקת דמותו.
בתי המשפט ובתי הדין בישראל רואים בתופעה זו פגיעה קשה בזכות הילד ליחסים עם שני הוריו ולעיתים אף מתערבים באמצעים טיפוליים או משפטיים כדי להשיב את הקשר.
√ ההבדל בין סרבנות קשר לניכור הורי
בעוד שסרבנות קשר עשויה לנבוע ממניעים מוצדקים או טראומה ממשית, ניכור הורי הוא תוצאה של הסתה רגשית מתמשכת.
במקרים כאלה הילד מתאר את ההורה המנוכר כ"אויב" ללא בסיס עובדתי, תוך אידיאליזציה של ההורה המנכר – לעיתים עד כדי עיוות זיכרונות ותחושת מציאות מעוותת.
√ מאפיינים מרכזיים של ניכור הורי
להלן סימנים המוכרים בספרות המקצועית ובפסיקת בתי המשפט:
- דיכוי הצורך בקשר עם ההורה המנוכר.
- עוינות גלויה או מוסווית כלפיו.
- העדר אמפתיה, אשמה או חרטה.
- אידיאליזציה מוחלטת של ההורה המנכר.
- חוסר עקביות בתיאורי העבר או תיאורים שאינם הגיוניים.
- היעדר זיכרונות חיוביים מהקשר הקודם.
- רצון עז להציג עוינות כלפי ההורה המנוכר גם בפני גורמים חיצוניים.
חשוב להדגיש: עצם קיום הסימנים אינו מספיק לקביעה כי מדובר בניכור הורי. יש לבחון את הרקע, ההיסטוריה המשפחתית והאם קיימת הצדקה אמיתית לניתוק.
√ הגישה המשפטית בישראל
לאור הכרת הצורך בהתערבות מהירה ומוקדמת, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר חיות פרסמה נוהל שמחייב את בתי המשפט לענייני משפחה לטיפול דחוף במקרים של ניכור הורי וסרבנות קשר.
הנוהל קובע כי במקרה בו אחד ההורים מגיש בקשה לסעד דחוף או זמני בגין חשש לפגיעה בקשר עם ילדו , יש לקיים דיון מהיר, בתוך 14 ימים לכל היותר מאז הגשת הבקשה.
כלומר: יש ראייה לפעולה מהירה במטרה למנוע הידרדרות נוספת בקשר עם הילד או פגיעה בטובת הילד ויש חובה לדווח כל חצי שנה למנהל בתי המשפט לגבי יישום הנוהל.
√ איך להתמודד עם ניכור הורי בפועל?
ניכור הורי הוא מצב רגיש ומורכב הדורש פעולה זהירה ומקצועית, ולעיתים אף ליווי משפטי של עורך דין לענייני משפחה.
אם אתם מזהים סימנים לכך שהקשר עם ילדיכם נפגע בעקבות התנהגות ההורה השני אל תמתינו.
פנו בהקדם לעורך דין גירושין מנוסה כדי:
- להבין את האפשרויות המשפטיות והטיפוליות, כולל הבנה של מה מגיע לי בגירושין במצבים של פגיעה בקשר עם הילד.
- לגבש אסטרטגיה משפטית ורגשית משולבת.
- להגיש בקשות מתאימות לבית המשפט, או לבית הדין על פי נוהל נשיאת בית המשפט העליון לדיון דחוף או בקשה למינוי אפוטרופוס לדין שהנו עורך דין מטעם המדינה שתפקידו לדאוג לאינטרסים של הקטינים ולפעול לטובתם, לדרוש חוות דעת מומחה או טיפול משפחתי בהוראת בית המשפט.
- לשמור על זכויותיכם כהורים ולמנוע החרפה של הניכור ההורי או סרבנות קשר.
√ ליווי משפטי מקצועי ורגיש
עו"ד גולדמן תבור מנוסה בגירושין מורכבים ודיני משפחה, מלווה הורים בתיקים מסובכים של ניכור הורי, סרבנות קשר, תביעות הגירה והסדרת אחריות הורית וזמני שהות.
עם ניסיון משנת 2004, אנו משלבים ידע משפטי, הבנה רגשית וכלים אסטרטגיים להשגת פתרון מיטבי לילדים ולהורים גם יחד.
