אם שמעתם לאחרונה את המושג "מרוץ הסמכויות", זה לא במקרה. החוק החדש, שעבר ביום 18.11.25 מרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ומאפשר להם לדון במזונות ילדים (כאשר הם נכרכים בתביעת הגירושין) גם ללא הסכמת שני הצדדים, חוק שמשנה את כללי המשחק בגירושין בצורה דרמטית.
החלטה שניתנה לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול (תיק 1367068/10, נובמבר 2025), ממחישה בצורה הכואבת ביותר מדוע השאלה "איפה התיק שלכם יתנהל?" יכולה לקבוע את עתידכם הכלכלי לשנים רבות.
במרכז ההחלטה עומד זוג גרוש עם שלושה ילדים (מעל גיל 6). הנתונים הכלכליים היו חד משמעיים:
- האב: משתכר כ-6,000 ₪ בחודש.
- האם: משתכרת כמעט פי 3 מהאב כ-18,000 ₪ בחודש.
זמני שהות: שווים לחלוטין (אחריות הורית משותפת).
לו התיק היה מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, לפי הלכת בע"מ 919/15, סביר להניח שהחיוב היה שונה לחלוטין, ייתכן שהאם הייתה משלמת לאב או לכל הפחות לא היה נפסק תשלום כלל, כדי לאזן בין בתי ההורים. אבל בבית הדין הרבני? התוצאה הייתה אחרת לגמרי.
√ המלכודת של "דמי המדור" בבית הדין הרבני
בית הדין הרבני הגדול אמנם הפחית את סכום המזונות הבסיסי ל-700 ₪ לילד (סה"כ 2,100 ₪) מתוך התחשבות בכך שהילדים נמצאים חצי מהזמן אצל האב, אך הסוגייה הקריטית נותרה המדור (שכר הדירה).
לפי גישת בית הדין הרבני בהחלטה זו:
- חיוב אבסולוטי: האב חייב לספק קורת גג לילדיו, ללא קשר לכמה האם מרוויחה.
אי אפשר לחלק שכר דירה: הדיינים קבעו כי "לא ניתן לשכור דירה לימים בודדים". כלומר, גם אם הילדים ישנים אצל האב חצי מהזמן, הוא עדיין חייב לשלם את חלקו המלא בשכר הדירה של האם.
התוצאה הסופית:
מתוך משכורת של 6,000 ₪, האב חויב לשלם 4,600 ₪ בחודש (מזונות + מדור).
נשאר לו ביד סכום זעום של 1,400 ₪ למחייתו ולגידול הילדים כשהם אצלו.
√ למה זה קורה? ההבדל בין "צדקה" ל"שוויון"
בתי הדין הרבניים פוסקים לפי הדין הדתי. בדין זה, חובת המדור (קורת גג) מוטלת כמעט בבלעדיות על האב. בית הדין קבע כי שכר הדירה אינו ניתן לשינוי גם כשהילדים נמצאים באחריות הורית משותפת וזאת בניגוד גמור לבית המשפט לענייני משפחה שרואה את התמונה הכלכלית הכוללת (הכנסות שני הצדדים).
ההחלטה מציינת במפורש כי בבית המשפט לענייני משפחה המצב שונה לחלוטין, אך "בלית ברירה עקב הדין הדתי" התוצאה היא שהאב נותר כמעט ללא אמצעי קיום, בעוד האם נהנית מהכנסה פנויה גבוהה.
√ חשיבות המהירות והאסטרטגיה
המקרה הזה מוכיח שמרוץ הסמכויות הוא לא סתם מושג משפטי הוא מציאות כלכלית:
- אם אתם הצד המשתכר פחות (בדרך כלל האישה, אך במקרה זה האב): ייתכן שבית הדין הרבני, ששומר על חיוב האב במדור מלא, הוא המקום הנכון עבורכם ,גם אם אתם מרוויחים היטב.
- אם אתם הצד החזק כלכלית: ישנה חשיבות קריטית לבחון היכן התיק יתנהל כדי להבטיח חלוקת נטל צודקת לפי יחס ההכנסות.
החוק החדש מאפשר לבית הדין הרבני לדון במזונות אם התביעה הוגשה שם כראוי. המשמעות היא שמי שמקדים להגיש את התביעה בערכאה הנוחה לו קובע את הטון לכל הליך הגירושין.
אל תשאירו את גורלכם ליד המקרה. במציאות המשפטית של היום, ייעוץ משפטי מוקדם הוא לא מותרות – הוא הכרח. צרו קשר עוד היום עם משרד עורך דין גולדמן תבור.
√ שאלות ותשובות
לא תמיד – אבל ברוב המקרים כן.
לפי הדין הדתי, חובת המדור מוטלת כמעט במלואה על האב. גם כשהילדים נמצאים חצי מהזמן אצל שני ההורים, בתי הדין נוטים לחייב את האב בתשלום מלא על חלקה של האם במדור, מתוך הנחה שהאב חייב לספק קורת גג לילדים בכל מצב.
בית המשפט פועל לפי עיקרון הפסיקה בנוגע לשוויון כלכלי ולא רק לפי הדין האישי הדתי.
לכן, במודל של אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים, כשהילדים מעל גיל 6 בית המשפט בוחן את הכנסות שני הצדדים ומחלק את נטל המדור בהתאם. במקרה שבו האם מרוויחה פי שלושה מהאב ייתכן מאוד שהיא הייתה נדרשת להשתתף או שהחיוב כולו היה מבוטל.
כן, במקרים מסוימים ניתן לטעון לכריכה פסולה, להעדר סמכות או לטעויות טכניות בהגשת התביעה. אך הפעולה חייבת להיעשות בזמן קצר מאוד כדי שלא תאבדו את האפשרות להעביר את התיק לערכאה אחרת.
זהו מרוץ של דקות ושעות ולא של שבועות.
כן, אך סיכויי הערעור תלויים בנסיבות.
אם ניתן להראות כי החיוב משאיר את אחד הצדדים ללא יכולת קיום סבירה או שהדיינים לא בחנו כראוי את התמונה הכלכלית הכוללת, ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול.
עם זאת, חשוב להבין: בתי הדין פועלים על בסיס עקרונות שונים מבתי המשפט ולכן מרווח ההתערבות שונה מאשר בבית המשפט.
