ההחלטה לפרק את התא המשפחתי היא אחד הצעדים המטלטלים ביותר שאדם יכול לעבור במהלך חייו. בתוך הסערה הרגשית, הכעס והחשש מהעתיד, קל מאוד לקבל החלטות
ההחלטה להתגרש היא אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר שתקבלו בחייכם. מעבר לטלטלה הרגשית, כשעל הפרק עומדים הון משפחתי, חברות, השקעות, נדל"ן מורכב ונכסים משמעותיים, הליך הגירושין
ההחלטה למסד את הקשר הזוגי ולצעוד אל עבר חיים משותפים היא אחד הרגעים המרגשים ביותר בחיים. תחת מעטפת האופוריה והתכנונים הגדולים, זוגות רבים נוטים להדחיק
ניהול הליך גירושין מול בן או בת זוג רגילים הוא אתגר משפטי ורגשי לא פשוט, אך פרידה מבן זוג בעל קווי אישיות נרקיסיסטיים היא כבר
ההחלטה לסיים מערכת יחסים זוגית מביאה עמה סערה רגשית לא פשוטה, אך מיד אחריה מגיעה התהייה הפרקטית: איך עושים את זה נכון מבלי לפרק את
התפיסה הרווחת בקרב בני זוג העומדים בפני גירושין היא שכל הרכוש שנצבר במהלך השנים יחולק באופן אוטומטי ושווה של "חצי-חצי". אולם, המציאות המשפטית בישראל מורכבת
עבור מרבית המשפחות בישראל, הבית המשותף הוא הרבה יותר מאשר קורת גג או המקום שבו מגדלים את הילדים. בית המגורים, הוא הנכס הכלכלי המשמעותי ביותר
בשנים האחרונות, עם הפיכתה של ישראל למעצמת טכנולוגיה, אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים: "גירושי הייטק". בעוד שבעבר מאבקי
אחד החששות הגדולים ביותר המלווים בני זוג בתחילת הליך פרידה הוא חוסר הוודאות הכלכלי. החשש הזה הופך לחרדה ממשית כאשר עולה החשד שבן או בת
זוגות רבים העומדים בפני החלטה על פרידה בטוחים שהתחנה הראשונה שלהם תהיה עימות חזיתי ומדמם בין כותלי בית המשפט או בית הדין הרבני. אולם, במדינת
אם אתם שוקלים להיפרד או שקיבלתם לפתע זימון רשמי מבית המשפט, סביר להניח שהמושג הראשון שנתקלתם בו הוא "בקשה ליישוב סכסוך". מאז כניסתו של החוק
ההחלטה להתחתן היא אחד הרגעים המרגשים והמשמעותיים ביותר בחיים. תחת מעטפת האופוריה והתכנונים הגדולים, זוגות רבים נוטים להדחיק את ההיבט הפרקטי והכלכלי של השותפות החדשה.